השבוע מציינים באיחוד האמירויות את היום הלאומי שלהם (יום העצמאות) מי שביקר באמירויות בשנים האחרונות ובמיוחד בדובאי, נאלץ לא אחת להחזיר למקום בצורה ידנית את הלסת שנפלה לו, לנוכח הגודל, הפאר והעושר הנשקף מכל מקום.
אין עוד מקום כזה בעולם המציע חוויה עוצמתית כל כך לתייר, כשהכל מסביבך הוא הכי גדול, הכי מתקדם, הכי גבוה, והכי הכי… שפגשת ותפגוש אי פעם.
ומה הכי מטורף? לחשוב שכל זה הוקם ונבנה בלב מדבר צחיח בתוך כמה עשרות שנים בלבד.
אז איך חוגגים האמירתים את חגם?
זיקוקין ברור,
קישוטים ודאי,
מצעדים ואירועים, כאלו שלא נראו בעולם…
ומה שלי תמיד תופס את העין, מייצג הרחפנים בשמיים. אלפי רחפנים זעירים היוצרים בשמיים דמויות ומייצגי ענק נהדרים. במשך דקות ארוכות חווה הצופה ריקוד אין סופי של אורות צבעוניים הלובשים ופושטים צורות, מתחברים לאלמנטים ויזואלים המספרים לצופה סיפור.
בניגוד למופעי זיקוקין, מייצג הרחפנים שקט מאוד ורק צעקות ההתלהבות של רבבות האנשים שבקהל נשמעים למרחקים. אי אפשר שלא להתלהב מזה.
מטורף כבר אמרנו?
בזמן שאצלנו ביטלו בערים רבות את מופעי הזיקוקין של יום העצמאות כדי להתחשב בהלומי הקרבות (וכנראה גם בתקציב העיריות), מופע רחפנים שכזה הוא אקולוגי, לא מזהם ועונה על הצורך של חגיגות ללא סאונד של הפצצה.
אורלי סלומון